דמוקרטיה בישראל

נבחרי ציבור לא נבחרים על ידי הציבור

כשאנחנו לא בוחרים - אנחנו לא קובעים

כן, קראת נכון – האנשים ונשים שמנהלים את המדינה, לא נבחרו על ידינו, ולכן גם לא צריכים לעבוד בשבילנו עד הבחירות הבאות.

כשאנחנו הולכים להצביע, ודי הרבה עושים זאת – בערך 4.2 מיליון אזרחים, אנחנו לא קובעים מי יהיו נבחרי הציבור אלא רק כמה כסאות כל מפלגה תקבל. אנחנו בוחרים את האריזה אבל לא את התוכן שלה.

הבחירות האמיתיות, נקבעות בלעדינו. לכן נבחרי הציבור לא מחויבים אלינו.

רק 125 אלף איש, 1.5% מהציבור הישראלי, בחרו את כל נבחרי הציבור שלנו. לכן מי שמנהל את המדינה בישראל הם לא נבחרי הציבור, אלא פוליטיקאים.

למה זה מוביל?

אנחנו יוצאים להצביע באחוזים גבוהים, אנחנו מדברים (ומתווכחים) פוליטיקה על בסיס קבוע, אנחנו מדורגים גבוה במדד הדמוקרטיה העולמי אבל עדיין – אנחנו לא מרגישים אמון במערכת ולא מרגישים תחושת השפעה על ההחלטות שמתקבלות.

*נתונים על פי הסקרים החברתיים של הלמ''ס 2015-2016.

>> להתפקדות לחצו כאן <<

כשאנחנו לא שם, מישהו אחר קובע

כיום רוב מי שמשתתף בבחירות המקדימות ובוחר את נבחרי הציבור הן קבוצות עם אינטרס משותף שהבינו את השיטה ומשתמשים בה לקדם את האינטרס שלהם. 

רוב הקבוצות האלו הן ועדי עובדים גדולים (ועד חברת חשמל, ועד נמל אשדוד, ועד רשות שדות התעופה, איגוד המוניות, נהגי אגד ועוד רבים) וקבוצות אידיאולוגיות כאלו ואחרות.

כשאחרים קובעים – כל ההחלטות, החוקים, הרפורמות – פועלות בשבילם

ומה איתנו כציבור? מתוסכלים ומתרחקים.

אנחנו מתרחקים כי אנחנו לא מרגישים שזה משפיע, אבל ככל שאנחנו מתרחקים יותר אנחנו מחזקים את בעלי האינטרס, ומחלישים את היכולת של הציבור להיות הגורם המכריע.

>> להתפקדות לחצו כאן <<

שיטת הבחירות בישראל

ישראל היא המדינה הדמוקרטית היחידה בעולם, מלבד סרביה, שיש בה מחוז הצבעה אחד והצבעה רשימתית סגורה – החלטה זמנית שהתקבלה בקום המדינה. 70 שנים אחרי, זו עדיין השיטה.

שיטת בחירה זו, יחד עם השתתפות פוליטית נמוכה מאוד (בבחירות המקדימות), מובילה לבעיה גדולה ומהותית בדמוקרטיה שלנו – הציבור הוא לא הריבון.

מחוזות:

ברוב הדמוקרטיות בעולם (חוץ מאיתנו ועוד ארבע מדינות) הבחירות מתקיימות לפי מחוזות. כלומר, בבחירות הכלליות בוחרים את הנציגים מכל מחוז, שמרכיבים את הפרלמנט הארצי. שיטה זו מחזקת את הקשר בין הבוחר לנבחר, כוחות חדשים בפוליטיקה ומייצרת ממשל יציב יותר. בישראל השיטה היא ארצית, יתרונות של שיטה זו הן שהיא טובה למיעוטים ומחזקת מפלגות קטנות.

שיטת הצבעה:

ישראל היא אחת מהמדינות המעטות המשתמשות בשיטה רשימתית סגורה. כלומר כשאנחנו הולכים להצביע בבחירות הכלליות אנחנו לא יכולים להשפיע על הרכב המפלגה ("הרשימה") שבחרנו באף דרך. במדינות אחרות ישנן שיטות בהן הציבור הרחב יכול להשפיע על הרשימה שנקבעה בבחירות הכלליות.

*חשוב להבין, אנחנו לא בהכרח אומרים שמחוזות זו השיטה הנכונה, אנחנו מראים שמבנה השיטה יחד עם השתתפות פוליטית מזערית (2%) בבחירות המקדימות – מובילות לכך שאין לנו נבחרי ציבור, יש רק פוליטיקאיים.

רשימתית סגורה רשימתית פתוחה למחצה רשימתית פתוחה

ללא שמות

כולל שמות

מצומצמת

מורחבת

מצומצמת

מורחבת

איטליה, ישראל, פורטוגל

ספרד, קוסטה ריקה

אוסטריה, דנמרק, הולנד, סלובניה, שוודיה

בלגיה, יוון, סלובקיה, צ׳כיה, קפריסין, איסלנד, נורווגיה

אסטוניה, פולין, פינלנד, צ׳ילה

אין דוגמאות

אז איך זה עובד?

ישנן מפלגות סגורות, בהן אין יכולת להשפיע על הרכב המפלגה בבחירות המקדימות – אשר נקבעות על ידי איש אחד, ועדה מסדרת או מספר מועט של חברי מפלגה.

 

ישנן ארבע מפלגות שמאפשרות להשפיע על הרכב הרשימה בצורה מלאה – מפלגות הפריימריז

במפלגות אלו, חברי המפלגה – מי שהתפקדו וחיכו את תקופת האכשרה – הם אלו הקובעים מי יעמוד בראש המפלגה, מי יהיה ממוקם איפה ברשימה והכי חשוב – בשביל מה יעבדו במהלך הקדנציה.

רשימה סגורה - אדם אחד רשימה סגורה - ועדה מסדרת מרכז מפלגה עם פריימריז

>> להתפקדות לחצו כאן <<